אלדר-צרפתי ואח' נ' אלדן תחבורה בע"מ

החלטה

העניין שבפני, בקשת הנתבעת לביטולו של פסק דין אשר ניתן על ידי ביום 20.2.2014.

התובענה אשר הוגשה הייתה תובענה הנוגעת להתקשרות בין התובעים לנתבעת בעסקת רכישת כלי רכב משומש מתוצרת פורד, כאשר לטענת התובעים הנתבעת הפרה את חובתה החוזית ולא קיימה את כל החובות החוזיות המוטלות עליה, ובהתאם נתבע סך של 13,764 ₪.

הנתבעת זומנה לדיון כדין, ואולם ביום ישיבת ההוכחות, 20.2.2014 לא הייתה התייצבות מטעם הנתבעת, ובהתאם נדונה התובענה במעמד התובעים בלבד, ונפסק כי על הנתבעת לשלם לתובעים סך של 10,161 ₪.

ביום 5.3.2014 הוגשה על ידי הנתבעת בקשה לביטול פסק הדין. הנתבעת טענה כי עקב טעות אנוש לא עודכן יומן הנתבעת בדבר מועד הדיון, ובהתאם לא הייתה התייצבות; לגופן של טענות, סבורה הנתבעת כי יש לה הגנה אפשרית בפני הטענות, באופן המצדיק את ביטולו של פסק הדין, הן לגבי טענות בעלות אופי נזיקי, והן לגבי הדרישה לקבלת פיצוי בשל עוגמת הנפש.

התובעים מצידם, סבורים כי יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין. לגישתם, הבקשה לביטול פסק הדין הוגשה באיחור, ולא רק זאת, אלא שהבקשה אינה מתייחסות לטענות ההגנה לגופו של עניין, אלא באופן כללי בלבד. לאמירה כי הטיעון כללי וחסר, ניתן בהחלט להצטרף.

הואיל וכלל יסוד בהליך השיפוטי התקין, קובע כי יש ליתן לנתבע את יומו בביהמ"ש, ככל שניתן היה פסק דין אשר נפל בנתינתו פגם, לא היו נבחנות טענות ההגנה. ראה לענין זה, מ. קשת, "הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי", מה' 15, עמ' 1213, וכן ע"א 64/53 כהן נ' יצחקי, פ"ד ח' 395.

במקרה דנן, ברי כי לא קמה עילת ביטול שכזאת, מקום שהנתבעת זומנה כדין ואף מודה כי אי התייצבותה נובעת משגגה אצל מי מטעמה.

להבדיל, בימ"ש מאבחן בין פסק דין אשר ניתן על פי צד אחד שלא כהלכה, לבין פסק דין אשר ניתן כהלכה (ראה ע"א 5000/92 בן ציון נ' גורני ואח', פ"ד מח (1) 830), ובמסגרת זאת, רשאי לבטל ביהמ"ש את פסק הדין, לפי שיקול דעתו.

במסגרת זאת, נשאלות שתי שאלות: מהי סיבת המחדל, ומהם סיכויי ההגנה. אוסיף ואציין, כי על פי פסיקת בתי המשפט, קיימים יחסי גומלין בין שני שיקולים אלו – וככל שהתשובה לאחד מהם משכנעת יותר, כך קטן המשקל שיש לייחס לאחר (ראה לענין זה, ע"א 3645/92 קלנר נ' לופוביץ, פ"ד מז (4) 133).

במסגרת הפעלת אותו שיקול דעת, על הנתבע לפרט טעמי הגנתו, שכן השיקול המהותי בעת שמבוקש ביטולו של פסק דין, הינו סיכויי ההגנה, שכן אין טעם, תועלת או הצדקה, לביטול פסק דין, כשאין תוחלת לטענות ההגנה (וכל עוד לא נפל פגם בהליכי במסגרתם ניתן פסק הדין). ראה לענין זה, ע"א 422/63 חצרוני נ' מחמוד עבד אל חי, פ"ד יח (1) 67.

אציין כי פסק הדין אשר ניתן לא ניתן ללא התייחסות והוכחת התביעה לרבות חקירת התובעים, ובהתאם מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין באופן חלקי, כמפורט להלן: מכלול הרכיבים בפסק הדין, נפסק לאחר שמיעת טענות התובעים והתייחסות לטענות ההגנה. כך, הדרישה לפיצוי בשל בדיקת הבלמים נדחתה, וכך גם הדרישה בנוגע להחלפת הצמיגים; בנוגע למדף החסר, הרי שלא כתב ההגנה ולא הבקשה לביטול פסק דין התייחסו לנקודה זאת, ודינה להישאר על כנה.

לפיכך, מצאתי לנכון לבטל את פסק הדין באופן חלקי, ולדון בשאלת עגמת הנפש ושאלת הפיצוי בגין החלפת המצבר, ולהותיר על כנו את החיוב בתשלום בגין המדף האחורי (3,063 ₪) כמו גם את הדחייה בנושאי הצמיגים והבלמים. הדברים עולים בקנה אחד אף עם הוראות סעיף 62 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) תשמ"ד 1984.

הואיל והתובעים נדרשים להליך זה בשנית בשל מחדל מטעם הנתבעת, הרי מן הראוי לחייב הנתבעת בהוצאות ההליך, והטרדה הכרוכה בניהולו מחדש, כמו גם הדחייה במתן ההכרעה המלאה, בסך של 800 ₪.

הסכום אשר נותר על כנו, כאמור, בצירוף הוצאות בקשה זאת, סה"כ 3,803 ₪ יהא אכיף מיידית כפסק דין חלקי, ככל שלא ייפרע בתוך 30 ימים מהיום.

פסק הדין מבוטל, התובענה (הרכיבים אשר נותר להכריע בהם) תידון בפני ביום 26.6.2014 שעה 10:30.

המזכירות תודיע לצדדים.

ניתנה היום, א' אייר תשע"ד, 01 מאי 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: